בגיל 9 הוא איבד את אביו שהתאבד. בגיל 30, אחרי שחבר נהרג לו בין הידיים בתאונת טיפוס, הנפש שלו קרסה. ליאור, איש חינוך מהקיבוץ העירוני משעול, מצא את עצמו קשור במחלקה סגורה, הגדיר עצמו כ״קליפת אדם״. בראיון חשוף ונטול מסיכות למדור ״בנפש חפצה״, הוא מספר איך בונים חיים מחדש בעזרת ״צוות ליאור״ התומך, למה הוא מתעקש על המושג ״רגישות נפשית״, וכיצד הפך את הכאב לאפליקציה שמנגישה כלים להצלת חיים.
ליאור (42) הוא לא המרואיין הקלאסי שתצפו לפגוש במדורי הבריאות. הוא מתגורר בקיבוץ העירוני ״משעול״ בנוף הגליל (לשעבר נצרת עילית), נשוי באושר ואב גאה לשני ילדים. בשיחה איתו, הדבר הראשון שבולט הוא הבחירה במילים. הוא לא מסתתר מאחורי הגדרות רפואיות, אבל בוחר למסגר אותן מחדש בשפה של חמלה.
״אני מתמודד עם ‘רגישות נפשית’״, הוא פותח את השיחה בכנות ישירה. ״אם אתם מחפשים את האבחנות היבשות, הן השתנו לאורך השנים, אבל כרגע המונח הרשמי הוא דיכאון דו-קוטבי (מאניה-דיפרסיה) משולב עם פוסט-טראומה. אני חי עם החבילה הזו יום יום״.
הסיפור של ליאור הוא מסע הישרדות. זהו סיפור על אדם שראה את התהום מקרוב – גם דרך עיניו של אביו, גם דרך אובדן של חבר קרוב, וגם דרך עיניו שלו כשהיה במצבים קיצוניים של איבוד שליטה. אבל יותר מכל, זהו סיפור על בחירה בחיים.
ליאור, בוא נחזור אחורה. מתי אתה מבין בפעם הראשונה שלנפש יש צדדים אפלים?
״המפגש הראשון שלי עם העולם הזה של רגישות נפשית ומשברים היה דרמטי מאוד. הייתי ילד בן תשע כשאבא שלי התאבד. זה אירוע שמטלטל את עולמך. רק בהמשך החיים גיליתי שהיו עוד הרבה מקרים כאלו אצלנו במשפחה. בדורות הקודמים פשוט לא דיברו על זה, זה היה סוד. ככל שהדורות התקדמו, התחילו לדבר על זה יותר, לטפל בזה, והסטיגמה פחתה״.
ומתי זה פוגש אותך אישית, לא כצופה מהצד?
״כבר בגיל הנעורים חוויתי את הדיכאון הראשון שלי. מי שעזרה לי לזהות את מה שעובר עליי הייתה אמא שלי, שהייתה רגישה לניואנסים האלו. לאורך החיים, מעבר לדיכאונות פה ושם, ליווה אותי הסיפור של ההיפו-מאניות – אותם מצבי רוממות רוח קיצוניים, שמאפיינים את מה שמוגדר כהפרעה דו-קוטבית מסוג 2. אבל רוב חיי תיפקדתי. הייתי איש חינוך, עבדתי בחינוך הבלתי פורמלי, הקמתי משפחה״. ״יצאנו שמונה, חזרנו שבעה״
נקודת המפנה הדרמטית בחייו של ליאור התרחשה בשנת 2014. ליאור, יצא לטיול טיפוס עם חברים שהפך לסיוט.
ספר לנו על הרגע שבו הכל השתנה.
״המשברים הגדולים של חיי הגיעו באזור גיל 30. הייתי כבר נשוי עם ילד ראשון. יצאנו לטיול טיפוס בטבע, שמונה חבר’ה. חזרנו שבעה. חבר טוב שלי נהרג בתאונת טיפוס קשה מאוד. זה היה, להבנתי, המקרה הראשון בארץ של מוות מתאונת טיפוס. היו איתנו שם שני חובשים בשטח, ניסינו הכל, אבל לא הצלחנו להציל אותו״.
איך ממשיכים לחיות אחרי טראומה כזו?
״זה היה קשה מנשוא. זה השפיע על כולנו, אבל אצלי, בגלל הרקע והרגישות, זה פשוט מוטט את ההגנות. לא יכולתי להישאר אדיש. הכרתי את האופציות – מצד אחד, ראיתי את אבא שלי שהתאבד מרוב כאב נפשי ומצוקה. ידעתי שזו אפשרות ‘לסיים את הסבל ולהגיד להתראות לחיים’. מצד שני, ראיתי אנשים קרובים שהגיעו למצבים פסיכוטיים וניתקו קשר עם המציאות. הרגשתי שאני מתחיל לאבד את זה, שאני משתגע״.
ליאור מתאר תהליך של התדרדרות. בתחילה הגיע לאשפוז מרצון, אך זה לא הביא לרגיעה המיוחלת. הוא ניסה לחשב מסלול מחדש, לעבור לתחום של הוראת חינוך גופני ונוער בסיכון דרך שיקום מקצועי של ביטוח לאומי, אבל המציאות הייתה חזקה ממנו.
״נולדה לי הבת השנייה, והשילוב של הטראומה שלא עובדה, יחד עם חודשים של חוסר שינה עם תינוקת חדשה, הכריע אותי. מצאתי את עצמי, הפעם ממש לא מרצון, באשפוז כפוי בבית החולים ‘שער מנשה’״.
״הייתי סופר-אבא, ופתאום פחדתי שאני מסוכן לילדים שלי״
התיאור של ליאור את תקופת האשפוז הכפוי הוא מטלטל. הוא לא מייפה את המציאות ולא חוסך בביקורת על המערכת כפי שחווה אותה אז.
איך אתה זוכר את התקופה בשער מנשה?
״זו הייתה חוויה קשה של אלימות. קיבלתי תרופות בניגוד לרצוני, חוויתי קשירות. היחס היה של כוח. זה הרגיש כמו בית כלא, כמו בית משוגעים של פעם, לא כמו מקום שמחלימים בו, כלל לא בית הבראה. כשיצאתי משם, הייתי שבר כלי וסוג של ‘קליפת אדם’. מעבר לרגישות הנפשית, התפתחה אצלי סטיגמה עצמית קשה מאוד, שבתחילה עוד לא הייתי מודע לה״.
מה הכוונה סטיגמה עצמית? איך זה בא לידי ביטוי בבית?
״לפני האשפוז הייתי ‘סופר-אבא’. הייתי שומר על הילדים הקטנים, מתפעל את הבית, משחרר את אשתי לשיעורי יוגה, מתפקד מלא. פתאום, אחרי שחוויתי שקושרים אותי ומפעילים נגדי כוח, המוח שלי התחיל לספר לי סיפורים: ‘אולי אני אדם אלים? אולי אני משוגע? אולי אני מסוכן לילדים שלי?’.
פחדתי להישאר עם הילדים שלי לבד. הייתי צריך שיהיה לידי עוד ‘מבוגר אחראי’ למשך תקופה. זה לא שהסביבה אמרה לי שאני מסוכן, זו הייתה התחושה הפנימית שלי. פחדתי מעצמי. פחדתי להשתמש בתחבורה ציבורית, פחדתי לעשות קניות בסופר, פחדתי להשתמש בכסף. הביטחון הבסיסי שלי בעולם ובעצמי התרסק״.
במהלך האשפוז, בתוך הכאוס הנפשי, ליאור ניסה להשתלב במציאות המורכבת של בית החולים. ״בחרתי לעצמי את השם “צ’ה”, מהפכן וחבר. היו במחלקה אנשים שקראו לעצמם אלוהים, או טוני קלפטה, או בוריס המאפיונר. אני ניסיתי להשתלב בסיטואציה הזו בין הסוהרים האלימים לשותפים שלי שגם סבלו, הזדקקו לעזרה ושחלקם לא היו לגמרי בסדר באותה תקופה. ‘צ’ה’ היה שם שבחרתי לעצמי בעבר כשחקרתי קהילות שיתופיות בארה״ב, אבל בבית החולים חשבו שיש לי תסביך גדלות ואיבחנו לי מחשבות שווא. לא הבינו שאני פשוט מנסה לשרוד את הסיטואציה״.
המהפך: מ״קליפת אדם״ ל״צוות ליאור״
היציאה מהתהום לא קרתה ביום אחד. היא דרשה למידה, תמיכה ושינוי תפיסתי עמוק. ליאור הכיר את ארגון ״עמיתים״ להחלמה נפשית בעזרת שילוב קהילתי, ואת עמותת וקהילת ״קלאבהאוס עמית״ (עם המודל הבינלאומי המוכח מחקרית ומוכר ע”י ארגון הבריאות העולמי לשיקום תעסוקתי קהילתי), שהפכו לעוגן בחייו.
מה היה הדבר שגרם לך להתחיל להאמין בעצמך מחדש?
״הדבר הכי משמעותי היה קורס שעשיתי שנקרא IMR – ניהול מחלה והחלמה. שם למדתי לראשונה את גישת ההחלמה: ההבנה שאפשר לחיות לצד המחלה. לנהל אותה במקום שהיא תנהל אותי. עד אז, אם היית שואל אותי מי אני, הייתי עונה: ‘דיכאון דו-קוטבי, ולאחר פאוזה, אה, וקוראים לי ליאור’. זה היה כל כך מוטמע בי. הקורס עזר לי להבין שאני שם לעצמי מקלות בגלגלים עם הסטיגמה העצמית הזו, ושבכלל יש מושג כזה סטיגמה עצמית״.
ליאור פיתח שיטות ייחודיות לשמירה על האיזון הנפשי שלו. אחת מהן היא מה שהוא מכנה בחיוך ״צוות ליאור״.
מה זה ״צוות ליאור״? זה נשמע כמו יחידה צבאית.
״בדיוק. זו כמו יחידה מובחרת, יחידה עילית שיודעת בדיוק מה ‘תוכנית המנע להישנות’ שלי. המטרה של הצוות היא לוודא שהמחלה לא תתפרץ שוב במלוא עוצמתה ולעזור לי לשמור על איזון. אנחנו נפגשים כל כמה זמן כדי לבדוק דופק: מה המצב שלי? איך אפשר לעזור לי? איך אפשר לעזור לאשתי ולמשפחה? כשיש משברים או רגעים קשים, הצוות מתכנס בתדירות גבוהה יותר. גישת ההחלמה בבריאות הנפש גורסת שאין ריפוי כמו ממחלת השפעת, שהבראנו וסיימנו עם העניין. ההבנה שהסביבה והתמיכה החברתית הם חלקים קריטיים מההחלמה והשיקום שהם סופר-משמעותיים. לקבל את העובדה שיש רגישות מוטמעת, למשל כמו סכרת, שצריך לחיות איתה ושכדאי ללמוד לנהל ולהתייחס אליה, אחרת היא עלולה להסלים ולהחמיר את המצב. אני לא לבד בזה״.
דיברת גם על מושג שנקרא ״תרופות אישיות״ – ולא במובן של כדורים.
״נכון. למדתי הרבה מד”ר פטרישיה דיגן (Patricia Deegan), מתמודדת נפש אמריקאית שהפכה לדוקטורית ומובילה בגישת ההחלמה. היא מדברת על ‘תרופות אישיות’ – דברים שאנחנו עושים שנותנים לנו משמעות ומשנים את הכימיה בגוף, בלי קשר לכדורים פסיכיאטריים. לכל אחד יש את הדבר שלו: אמונה, ספורט, שמש, יציאה לטבע. אצלי זה בעיקר המוזיקה, ספורט וקשרים בין אישיים. בתקופת הקורונה התחלתי לכתוב שירים וליצור, והיום אני מעביר ‘הרצאות נפש מוזיקליות’ שמשלבות את הסיפור שלי עם השירים״.
״מצילון״: הסטארט-אפ שנולד מתוך הכאב
השיקום של ליאור לא נעצר בחזרה לתפקוד. הוא המשיך ללימודי תואר שני בבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה, והפך לפעיל בולט בארגונים כמו יספר”א (איגוד השיקום הפסיכיאטרי), ״מייסדים תקווה״ ועוד. הפרויקט המרכזי שלו היום הוא יוזמת ״מצילון״.
איך נולד הרעיון ל״מצילון״?
״במסגרת האקתון של עמותת ‘בשביל החיים’, שפועלת למניעת אובדנות ולתמיכה במשפחות שכולות, חיפשתי לייצר פתרון ולהנגיש כלים מוכחים מחקרית ומהשטח שיוכלו לעזור לאדם עצמו ולסביבה שלו. ותיכננו פלטפורמה מלאה בכלים זמינים לעזרה ראשונה נפשית וגם חיזוק החוסן הנפשי ויצירת תוכנית אישית ותמיכה חברתית מהסביבה הקרובה. הגעתי עם רעיון לאפליקציה שמנגישה התערבויות מוכחות – דברים שאני מכיר על בשרי, שעזרו לי ושעזרו לחברים שלי, או לאנשים שליוותי כאיש שיקום. בעזרת החממה החברתית של הטכניון, פיתחנו את המוצר הראשוני. המטרה היא לתת מענה בזמן אמת לאנשים במצוקה אובדנית״.
כיום, ליאור וצוות מוביל ומסור, נעזרים במתנדבים ובארגון ״אנטר״ כדי לשלב מתמודדי נפש בתעשיית ההייטק דרך העבודה על האפליקציה בה הם רוכשים ניסיון ותורמים מכשרונם לטובת הכלל, ובכך נוצר מעגל כפול של נתינה ושיקום ויוזמה שמגיעה ממתמודדים מהשטח. בנוסף ליזמות, ליאור סגר מעגל מרגש עם עברו: ״לקח לי כמה שנים, אבל הצלחתי לחזור לעולם הטיפוס שהתרחקתי ממנו אחרי התאונה. היום, יום בשבוע אני עובד בקיר טיפוס, ויום נוסף אני עובד בשיפוצים ותחזוקה בקיבוץ שלי. זה חלק מהאיזון שלי״.
״כמו שבוחרים חלב במכולת – אפשר לבחור בחיים״
השיחה עם ליאור נוגעת גם במקומות האינטימיים ביותר – המשפחה והילדים. הוא מתאר מציאות שבה האמת, גם כשהיא כואבת, מונחת על השולחן.
איך מסבירים לילדים שסבא שלהם התאבד?
״לצערי, הילדים נחשפו לזה מוקדם משתכננו. כשציינו 30 שנה למות אבי, הנושא עלה במשפחה. כשמישהו מתאבד, זה מעורר רגשות מעורבים – לא רק געגוע ועצב, אלא לפעמים גם כעס. הילדים הבינו שסבא שלהם לכאורה ‘בחר למות’. לא שבאמת יש הרבה בחירה במוות, כאשר יש כל כך הרבה כאב נפשי, מצוקה ותחושת התמלכדות. זה הקדים את השיחה, אבל דיברנו על זה, התייחסנו בגובה העיניים ובהתאמה לגילאי הילדים. יש היום ספרי ילדים מצוינים שעוסקים בנושא, ואנחנו נעזרים בהם״.
מה המסר הכי חשוב שקיבלת מההורים שלך, שמלווה אותך היום כאבא?
״קיבלתי שני שיעורים לחיים. מאבא שלי למדתי שהחיים הם בחירה ומאמץ מתמשך. כמו שאתה נכנס למכולת ובוחר איזה חלב לקנות, ככה אתה יכול לבחור בחיים – ואתה יכול לבחור אחרת. למדתי מאמא שלי להסתכל לבעיה בעיניים. היא לימדה אותי לא להתבייש, לטפל בבעיות, ולבקש עזרה״.
לסיום, מה המסר שלך לקוראים שאולי מתמודדים כרגע עם משבר?
״המסר שלי הוא שכולנו ‘רגישי נפש’. זה רק עניין של משך ועוצמה של הטריגרים והעומסים. אין מישהו שחסין לחלוטין למשברים נפשיים. זה ספקטרום, וכל אחד יכול להישבר ולהיסדק. גם האנשים שנראים הכי חזקים וחסונים יפגשו כנראה משברים במהלך החיים. אני עדיין צריך להקדיש זמן לאיזון שלי, אני עדיין צריך לשמור על עצמי כדי להיות חבר קהילה מועיל ואבא טוב. הסטיגמה עדיין מרימה את הראש מדי פעם, גם אצלי וגם אצל הילדים, וצריך לתת לה מכה על האף. אל תישארו עם הדברים לבד. זה יכול להיות מסוכן, זה סבל מיותר. תבקשו עזרה – מקצועית או מהסביבה. אל תנסו להיות גיבורים״.
_________
* האתר של ליאור: https://LeorChe.com , יוזמת מצילון ואפליקציית Living Positvely
* אם גם אתם מתמודדים ומעוניינים להשתתף במדור בגילוי שם או באנונימיות, או סתם להגיב, תוכלו לפנות למייל [email protected] ״אבא שלי מת מאובדנות, במאמץ רב אני בוחר שוב
ושוב בחיים” 2026 IUSTITIA.BG – Investigations 2009-2026 2026-08-15 20:37:50 חדשות אחרונות חדשות עולם חדשות מדינה חדשות הכי חשובות חדשות אחרונות הכי חשובות חדשות אחרונות היום השופט פטר ניזמוב נוצות פטר ניזמוב – נוצות שופט bg iustitia.bg iustitia iusticia usticia חקירת בורגס חדשות בולגריה חדשות השעה האחרונה חדשות היום חדשות היום חדשות בולגריה החדשות מבולגריה חדשות בזק חדשות מובילות הכי חשובות הכי הרבה תגובות חדשות אחרונות בויקו בוריסוב חדשות מזג אוויר חדשות קורונה חדשות מזג אוויר פייסבוק יוטיוב פייסבוק אינסטגרם חדשות היום חדשות הדקות האחרונות חדשות היום חדשות היום חדשות bg חדשות מובילות חדשות חמות bg אתר חדשות כל החדשות חדשות bg חדשות השעה האחרונה חדשות אחרונות bg חדשות היום חדשות היום חדשות היום חדשות השעה האחרונה חדשות אחרונות היום חדשות bg חדשות 24 שעות חדשות vesti bg נוביני חדשות עולם ציפור bg ביבול bg ביבול טרוד bg נוביני חדשות אחרונות היום נוביניט bg חדשות שלום בולגריה מפלגה פוליטית סמל דליאן פייבסקי שערורייתי הטלוויזיה הלאומית הבולגרית טלוויזיה אירופה החופשית שערוריית טלוויזיה בשידור חי בלעדית עכשיו טלוויזיה טלוויזיה מקוונת תוכנית טלוויזיה בשידור חי עכשיו חדשות טלוויזיה מקוונת בית משפט חי מקוון בית משפט בבורגס בית משפט מחוזי בבורגס בית משפט מחוזי בבורגס בית משפט מחוזי בבורגס בית משפט לערעורים בבורגס תובע בורגס משרד התובע המחוזי בבורגס משרד התובע המחוזי בבורגס משרד התובע המחוזי בבורגס משרד התובע המחוזי בבורגס משרד התובע המחוזי בבורגס משרד התובע המחוזי בבורגס משרד התובע המחוזי בבורגס התובע הכללי איוון גשב התובע גשב צאצרוב משרד הפנים בורגס ODMR בורגס ODPR משטרת בורגס משטרת מחוז בורגס תובע בורגס צאצרוב תיקי SGS בית המשפט של ורנה יו”ר SGS החלטות בית המשפט בתיקים אזרחיים החלטות בתיקים החלטת בית המשפט בפלובדיב בית המשפט החלטות בתיקים בית המשפט של ורנה תיקים פליליים מחוז החלטות בית המשפט המחוזי עבודה בבית המשפט יו”ר SGS שופטים פוסט בית המשפט בסופיה שופטים בית המשפט בפלובדיב שופטי פלובדיב בית המשפט העליון בפלובדיב פיקוח בית המשפט העליון המועצה השיפוטית העליונה עורך דין עורך דין תיקים פליליים עורך דין תיקים אזרחיים עורך דין תיקי נישואין משפט פלילי מנהלי הליך פלילי משפט אזרחי הליך אזרחי משפט מנהלי משפט חוקתי
