מסע של התמודדות, גילוי ושבירת סטיגמות
במלאות שלוש שנים לטבח ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת ״חרבות ברזל״, מדור ״בנפש חפצה״ באתר ״סרוגים״ מביא את סיפורה המלא, הכואב והמעורר השראה של הודיה קלאפיש בת 29 ממבשרת ציון.
זהו איננו רק סיפור על מלחמה וטראומה צבאית, אלא מסע חיים פתלתל ועמוק: החל בילדות בבית חרדי והתמודדות משפחתית מורכבת, דרך היציאה בשאלה והפרידה מהעולם החרדי, דרך טלטלת המילואים של בעלה בשמחת תורה ששינתה את עולמה, ועד לאבחון הכפול של הפרעת אישיות גבולית (BPD), פוסט-טראומה מורכבת (C-PTSD) ופוסט-טראומה צבאית (PTSD) של בעלה איתן.
בגילוי לב נדיר, הודיה פורסת את המורכבות של ניהול בית, זוגיות והורות לשלושה ילדים קטנים בצל פוסט-טראומה, קשיים אמוניים והלכתיים, והשאיפה היומיומית לנפץ את הסטיגמות הקהילתיות והחברתיות הסובבות את עולם בריאות הנפש.
טלטלת ה-7 באוקטובר והמילואים – ״שלושה חודשים של בכי וצרחות״
כשפרצה מלחמת ״חרבות ברזל״ ב-7 באוקטובר, הודיה ואיתן כבר היו הורים לאורי אליהו (כיום בן 6). הודיה הייתה אז בתחילת הריונה השני, והמשפחה התגוררה ביישוב נוקדים שבגוש עציון. עם פרוץ הקרבות גויס איתן לשירות מילואים ממושך של שלושה חודשים.
עבור הודיה, הפרידה מבעלה הייתה נפילה לתהום רגשית:
״אלו היו שלושה חודשים שלא הפסקתי לצרוח ולבכות עם הבן הקטן שלי שהיה בן שלוש, כשאני בתחילת הריון עם הבן השני. בדיעבד אנחנו יודעים להגיד שזו הייתה חרדת נטישה קשה, אבל אז בזמנו לא ידענו להסביר מה קורה לי.״
למרות התפרצותה של חרדת הנטישה הקשה, הבדידות החריפה והיעדר העזרה הפיזית והרגשית, הודיה גילתה בתוכה כוחות נפש מפתיעים. במבט לאחור היא מעידה כי הופתעה מעצמה: מאישה שעד אז לא מסוגלת הייתה להעביר לילה אחד בלעדי איתן, היא הצליחה להחזיק בית, לטפל בבנה הפעוט ולהמשיך ללכת לעבודה יום-יום, גם כשבעלה הגיע רק לאפטרים קצרים וספורים.
החזרה מהמילואים וההתפרצות – מאירוע בצומת הגוש ועד לקורס המשפטים
כשאיתן חזר משירות המילואים, התברר במהרה כי האדם שהיה לפני המלחמה – שמח, אופטימי, פעלתן ומלא חיוניות – נעלם. תחתיו חזר אדם דרוך, חסר סבלנות וסובל מהתקפי זעם קשים.
איתן התנה את חזרתו לבית בכך שיעבוד באבטחת היישוב בנוקדים. המשמרות הליליות והשמירות בשבתות התישו אותו לחלוטין והציבו אותו בלחץ ומתח מתמידים. המצוקה הלכה והסלימה, והגיעה לשיאה בסדרת אירועים קשים:
• אירוע המרדף בצומת הגוש: במהלך נסיעה משפחתית לסידורים באזור צומת הגוש, חלף על פניהם רכב ובו נוסעים ערבים שנסע במהירות. איתן, שהיה שרוי בדריכות מבצעית חריפה, ניגש לחייל חמוש שהיה במקום, דיבר איתו, והחל לנסוע במהירות בעקבות הרכב – בעוד תינוק יושב במושב האחורי והודיה מבועתת בדאגותיה.
• התקף החרדה והפשטת הנשק: במהלך משמרת אבטחה ביישוב בנוקדים חווה איתן התקף חרדה קשה. בעקבות האירוע נלקח ממנו רישיון הנשק האישי – צעד שהפך עבורו למקור נוסף של תסכול, חוסר אונים ולחץ קשה בהמשך, ובעיקר ההרגשה שאין לו איך להגן עליו ועל משפחתו.
נקודת המפנה באבחון של איתן הגיעה ממקום בלתי צפוי. איתן, שלמד משפטים, השתתף בקורס אקדמי בן שלושה ימים. במהלך הקורס הרצה אחד המרצים על תסמינים של פוסט-טראומה (PTSD). למשמע הדברים, איתן החל לרעוד ולבכות באופן בלתי נשלט.
המרצה, המתמודד בעצמו עם פוסט טראומה, שהכיר את איתן עוד קודם לכן כשכן מהיישוב, הבחין במצוקתו, פנה אליו ברגישות והציע לסייע לו בפנייה רשמית למשרד הביטחון ולמעשה הפך לגורם תמיכה וסיוע משמעותי עבורם לאורך כל הדרך. בעקבות התערבותו, פנה איתן לאבחון מקצועי ונקבע כי הוא סובל מפוסט-טראומה (PTSD) עקב שירותו במלחמת ״חרבות ברזל״. האבחון הכפול – ״אם לסבל שלך יש שם, גם לשלי יש״
האבחון של איתן לא נשאר בגדר אירוע יחידני, אלא פתח צוהר להבנת מצבה של הודיה. בעוד הודיה סברה בתחילה כי תוכל להמשיך לחיות כפי שחיה עד אז (״חייתי ככה עד עכשיו, אני יכולה להסתדר״), איתן הבין מיד את התמונה הרחבה. הוא פנה אליה ואמר:
״רגע, אם לי יש את כל התסמינים האלה ויש לזה שם, אז בטוח שמה שיש לך מאז ומעולם – גם לזה יש שם.״
איתן לא ויתר, דחף את הודיה לפנות לאבחון, והיה לצדה לאורך כל התהליך. בעקבות הלחץ והעומס המצטברים והחמרת הסימפטומים בחייה, פנתה הודיה לבדיקה מקצועית. כעבור מספר חודשים נקבעה לה אבחנה כפולה: הפרעת אישיות גבולית (BPD) ופוסט-טראומה מורכבת (C-PTSD).
עבור הודיה, קבלת האבחנה היוותה נקודת מפנה דרמטית:
• תשובות לשאלות חיים: האבחנה הרשמית סיפקה לה מענה והסבר לכל ימי סבלה, התקפי החרדה והסערות הרגשיות שליוו אותה לאורך השנים.
• ניפוץ הפחד מה״תווית״: ״נכון, זו איזושהי חותמת, אבל היא לא כזאת מפחידה כמו שעושים ממנה בסטיגמות״ היא מסבירה.
• העמקת הקשר הזוגי: הדאגה ההדדית והנכונות לעבור את תהליך האבחון קירבו ביניהם עמוקות. הודיה שיתפה כי הרגישה שבעקבות האבחנה שלו ושלה, איתן מסוגל להבין אותה לעומק ואת מה שמתחולל בתוכה בזמן התקפים.
החיים כזוג של מתמודדי נפש – מנגנוני הכלה ואיזון
ניהול משק בית וזוגיות שבה שני בני הזוג סובלים מפוסט-טראומה והפרעת אישיות גבולית מציב אתגר יומי יוצא דופן. עם זאת, הודיה מוצאת נקודת אור ייחודית במצבם:
1. הכלה והיעדר שיפוטיות ברגעי הצפה
כאשר מתרחש טריגר או מגיעה הצפה רגשית גבוהה (תופעה שכיחה ומורכבת אצל מתמודדי BPD), בני הזוג אינם נבהלים או לוקחים את הדברים באופן אישי. הם מאפשרים לבן הזוג השני לכעוס, לבכות או לפרוק את שעל ליבו באותו רגע, ורק לאחר ההירגעות משוחחים על האירוע. הידיעה שהתגובות הללו נובעות מההתמודדות הנפשית מונעת פגיעה הדדית גם ברגעים שבהם מופעלים טריגרים ללא כוונה.
2. זיהוי יכולת ההחזקה הביתית
בתקופות מורכבות או כשהצפה מתרחשת במקביל, בני הזוג למדו להרגיש זה את זה ולבחון מי מביניהם מסוגל ברגע נתון ״להחזיק את הבית״ ומי מותש וזקוק להרפיה. בן הזוג שמצבו מאפשר זאת לוקח על עצמו את הטיפול בילדים ובמטלות הבית, בעוד בן הזוג השני עושה כפי יכולתו המצומצמת. הודיה מדגישה כי על אף שהדברים נשמעים פשוטים במילים, מדובר במורכבות כבדה שלמדו לצלוח יחד.
קשיי התעסוקה והאשפוז – ״הייתי האם היחידה במחלקה״
הקשיים המלווים את הודיה בחיי היומיום כוללים התקפי זעם, התקפי חרדה, חרדה חברתית, חרדת נטישה, חוסר וויסות רגשי וקושי רב לתפקד תחת לחץ:
• המשבר במקום העבודה: הודיה עבדה במקום עבודה שבו זכתה אמנם להבנה ולסבלנות מצד המעסיק, אך סבלה מחוסר הכלה, זלזול והקנטות קשות מצד קולגה שישבה בשולחן הסמוך. העומס הרגשי המצטבר לצד היחס העויין הובילו לפיצוץ קשה במקום העבודה, שבסופו נאלצה להתפטר.
• חווית אשפוז היום: לפני כחצי שנה שהתה הודיה במשך שלושה חודשים באשפוז יום פסיכיאטרי. האשפוז לוּוה בקשיים ייחודיים: הודיה הייתה האם היחידה במחלקה, וגם הייתה בהריון מתקדם. היא חשה בודדה ולא מובנת על ידי שאר המטופלים, ואף נחשפה לקולות ולדעות של מטופלים אחרים שיצאו נגד הבאת ילדים על ידי מתמודדי נפש.
• התפיסה ההורית בצל האשפוז: הודיה מבהירה כי כשילדה את בנה הבכור לא ידעה כלל על היותה מתמודדת נפש. כיום, גם לאחר האבחנות, היא ואיתן מאמינים בעצמם ובחובתם להעניק לילדיהם את מלוא הלב, הנשמה והביטחון, תוך דאגה שלא יחסר להם דבר.
גידול ילדים בצל הטראומה – תיווך, גילוי לב וקהילה
כיום בני הזוג מגדלים שלושה בנים: אורי אליהו (בן 6), ידיד מנחם (בן שנתיים וחצי), ואיתיאל פנחס (בן 7 חודשים).
בעוד שני הבנים הצעירים קטנים מכדי להבין את המורכבות, עם בנם הבכור בן ה-6 נוהגים בני הזוג בפתיחות ובשקפות מלאה ומותאמת גיל:
• לגבי אבא: מסבירים לו שאבא ראה מראות קשים ואירועים כואבים במלחמה, ולכן הוא עצוב או כועס יותר מהרגיל.
• לגבי אמא: מסבירים לו שאמא עברה חיים לא קלים (הודיה היא הצעירה מבין 11 אחים, וגדלה לצד אח נכה), ולכן היא אדם רגיש מאוד.
• הפרדה בין הקושי לילד: בני הזוג חוזרים ומדגישים בפניו כי הסערות הרגשיות והקשיים אינם קשורים אליו כלל, אלא נובעים מההתמודדות של ההורים. אף על פי שאנשים מן הצד מביעים תהייה על התיווך המוקדם, הודיה ואיתן מאמינים כי זו הדרך הבריאה והמתאימה.
הקמת קהילה לאימהות מתמודדות
בתחילת דרכם לאחר היציאה בשאלה, מצאו בני הזוג תמיכה בעמותת ״יוצאים לשינוי״, שם חברו לקבוצת שווים ולקהילת הורים. אך עם הזמן, בעקבות ההתמודדות הנפשית הצבאית והרקע הציוני-לוחם של איתן (רכיב שלרוב אינו קיים בקהילת היוצאים בשאלה החרדית), חשו פחות שפה משותפת. כיום הודיה פועלת באופן אקטיבי להקמת קהילה ייעודית לאימהות מתמודדות נפש, והחלה בפתיחת קבוצת וואטסאפ ייעודית לתמיכה הדדית.
היציאה בשאלה, הילדות החרדית והמורכבות האמונית
הודיה גדלה בבית חרדי ולמדה בהמשך במכללת ״בית וגן״. בעולם זה, נושא בריאות הנפש סבל (וממשיך לסבול) מסטיגמות קשות ומחוסר מודעות עמוק.
כשאיתן העלה את הצורך באבחון, שוחחה הודיה במקביל עם בני משפחתה החרדית. התגובות שקיבלה שיקפו את היעדר המודעות: אח אחד טען כי ״זה פשוט חלק מהאופי שלה״, בעוד בני משפחה אחרים אמרו כי ״כולנו עברנו חיים לא פשוטים, וזה מתבטא אצל כל אחד אחרת״. הודיה מעריכה כי לצד החשש המושרש בעולם החרדי מפגיעה בשם המשפחה ובשידוכים, חוסר המודעות והסטיגמה הציבורית היו הגורמים המרכזיים שעיכבו את אבחונה במשך שנים.
תהליך היציאה בשאלה והשבירה בשבת
היציאה מהעולם החרדי הייתה הדרגתית. לאחר נישואיהם הגדירו את עצמם כדתיים-לאומיים תורניים (איתן עוד חבש כיפה שחורה). השחיקה החלה להתגבר מתוך תחושה שהמצוות מבוצעות מתוך כפייה, הפחדות והחמרות קהילתיות מעיקות (כגון איסור על הורדת גרביים או עשיית לק ג’ל).
סביב פטירת אחיה של הודיה, שוחחה עם איתן על רצונה לחדול מקיים מצוות מתוך פחד. המפנה החד התרחש במהלך שלושת חודשי המילואים ב״חרבות ברזל״, אז נשברה שמירת השבת כליל. עם קבלת האבחנות והעומס הנפשי הכבד, ירדו הכוחות והפניות לקיים מצוות נוספות. כיום שמירת שבת מעוררת בהם קושי מוצף, כיוון שהשבתות מייצרות בודדות חריפה, ואילו התארחות בבית ההורים לכל אורך השבת מעוררת טריגרים נפשיים קשים מדי.
על אף הנתוק מההלכה, הודיה מחזיקה באמונה פנימית עמוקה:
• הקשר לקב״ה: היא מאמינה כי הקב״ה דואג לה ומנווט את העולם, ובתוך הסבל והקשיים היא מצליחה לראות את נוכחותו. תפיסה זו הובילה אותם לקרוא לבנם השלישי איתיאל (בן 7 חודשים כיום) – כסמל לכך שה’ תמיד איתם.
• הספקות ברגעי הצפה: מנגנוני, בתקופות של הצפה רגשית ומשברים קשים, מתעוררות בה שאלות נוקבות וכואבות: ״למה אתה עושה לי את זה? מה, אתה שונא אותי?״. הודיה מודה בכנות כי מדובר באמירות קשות, אך אלו התחושות המציפות אותה ברגעי השבר.
המצב הביטחוני המתמשך, תסמינים פיזיים וכלי ריפוי
כיום, שלוש שנים לפרוץ המלחמה ולאחר מעבר מגורים מנוקדים למבשרת ציון, בני הזוג ממשיכים להתמודד עם טריגרים ביטחוניים קשים.
איתן סובל מתסמינים פיזיולוגיים ונפשיים חמורים שהתפרצו בעקבות הפוסט-טראומה:
• בולימיה ופיברומיאלגיה: המחלות התפרצו אצלו כתוצאה מהטראומה הצבאית.
• הפרעות שינה וסיוטים: איתן כמעט אינו ישן. בשמחת תורה האחרון לא נרדם כל הלילה, חלם שאירועי ה-7 באוקטובר מתרחשים בתוך ביתם במבשרת, בכה ממושכות והתקשה להירגע.
• אובדן הנשק: אובדן רישיון הנשק האישי ממשיך להעלות בו פחדים חריפים מפני מתקפת טרור נוספת, ומשרה עליו תחושת חוסר אונים.
כלי הריפוי והפורקן של הודיה:
כדי להחזיק את הנפש, הודיה נמצאת במעקב פסיכיאטרי ובטיפול פסיכולוגי סדיר, ושואבת כוח מטיולים בטבע ומגידול בניה. לצד אלו, היא משתמשת בשני כלים מרכזיים:
• כתיבה אינטואיטיבית: ברגעי הצפה רגשית, הודיה לוקחת דף ועט ומאפשרת ליד לכתוב באופן חופשי, ללא חוקים, ללא ניסוחים וללא שיפוטיות. הכתיבה של כל מה שעובר בראש – גם אם מדובר בדברים מוזרים או שטויות – מעניקה לה פורקן ורגיעה רבה.
• פורקן פיזי: לאחרונה רכשו בני הזוג שק אגרוף לביתם, המשמש אותם ככלי פיזי להוצאת חוסר הוויסות הרגשי והכעסים המצטברים.
סיכום ומסר לחברה: ״אין במה להתבייש – לכו לעזור לעצמכם״
לסיום, להודיה קלאפיש יש מסר נוקב וחד לקוראי אתר ״סרוגים״ ולחברה הישראלית כולה:
״זה לא בושה ללכת להתאבחן ולקבל עזרה. לא צריך לפחד מהתווית – היא לא מפחידה כמו שזה נשמע. אין באמת במה להרגיש לא נעים או מושפל, וזה רק חוסר המודעות והסטיגמה שחייבים לשבור.״
החלום הגדול שלה כיום הוא להעלות מודעות כמה שיותר לנושאי בריאות הנפש, כדי שמעסיקים, קולגות, בני משפחה והציבור הרחב ידעו להקשיב, להבין, לנהוג בסבלנות ולהתייחס בכבוד למתמודדי נפש – וכדי שאף אדם השרוי במצוקה נפשית לא יהסס לפנות ולקבל את הטיפול המגיע לו.
____________
נזקקים לאוזן קשבת? אל תשארו לבד. קו ער״ן מעניק סיוע נפשי ראשוני 24/7 בטלפון 1201 או באתר eran.org.il. ניתן לפנות גם למוקד בריאות הנפש של “עזר מציון” ולמרפאות “בית חם” ללא תשלום.
המדור “בנפש חפצה” מתפרסם על ידי מתמודד נפש בעצמו. לתגובות ולהשתתפות במדור (גם בשם בדוי וללא פרטים מזהים) ניתן לפנות למייל [email protected]
“המלחמה חשפה את הסוד שהסתרתי כל חיי” 2026
IUSTITIA.BG – Investigations 2009-2026 2026-10-06 18:14:03
חדשות אחרונות חדשות עולם חדשות מדינה חדשות הכי חשובות חדשות אחרונות הכי חשובות חדשות אחרונות היום השופט פטר ניזמוב נוצות פטר ניזמוב – נוצות שופט bg iustitia.bg iustitia iusticia usticia חקירת בורגס חדשות בולגריה חדשות השעה האחרונה חדשות היום חדשות היום חדשות בולגריה החדשות מבולגריה חדשות בזק חדשות מובילות הכי חשובות הכי הרבה תגובות חדשות אחרונות בויקו בוריסוב חדשות מזג אוויר חדשות קורונה חדשות מזג אוויר פייסבוק יוטיוב פייסבוק אינסטגרם חדשות היום חדשות הדקות האחרונות חדשות היום חדשות היום חדשות bg חדשות מובילות חדשות חמות bg אתר חדשות כל החדשות חדשות bg חדשות השעה האחרונה חדשות אחרונות bg חדשות היום חדשות היום חדשות היום חדשות השעה האחרונה חדשות אחרונות היום חדשות bg חדשות 24 שעות חדשות vesti bg נוביני חדשות עולם ציפור bg ביבול bg ביבול טרוד bg נוביני חדשות אחרונות היום נוביניט bg חדשות שלום בולגריה מפלגה פוליטית סמל דליאן פייבסקי שערורייתי הטלוויזיה הלאומית הבולגרית טלוויזיה אירופה החופשית שערוריית טלוויזיה בשידור חי בלעדית עכשיו טלוויזיה טלוויזיה מקוונת תוכנית טלוויזיה בשידור חי עכשיו חדשות טלוויזיה מקוונת בית משפט חי מקוון בית משפט בבורגס בית משפט מחוזי בבורגס בית משפט מחוזי בבורגס בית משפט מחוזי בבורגס בית משפט לערעורים בבורגס תובע בורגס משרד התובע המחוזי בבורגס משרד התובע המחוזי בבורגס משרד התובע המחוזי בבורגס משרד התובע המחוזי בבורגס משרד התובע המחוזי בבורגס משרד התובע המחוזי בבורגס משרד התובע המחוזי בבורגס התובע הכללי איוון גשב התובע גשב צאצרוב משרד הפנים בורגס ODMR בורגס ODPR משטרת בורגס משטרת מחוז בורגס תובע בורגס צאצרוב תיקי SGS בית המשפט של ורנה יו”ר SGS החלטות בית המשפט בתיקים אזרחיים החלטות בתיקים החלטת בית המשפט בפלובדיב בית המשפט החלטות בתיקים בית המשפט של ורנה תיקים פליליים מחוז החלטות בית המשפט המחוזי עבודה בבית המשפט יו”ר SGS שופטים פוסט בית המשפט בסופיה שופטים בית המשפט בפלובדיב שופטי פלובדיב בית המשפט העליון בפלובדיב פיקוח בית המשפט העליון המועצה השיפוטית העליונה עורך דין עורך דין תיקים פליליים עורך דין תיקים אזרחיים
עורך דין תיקי נישואין משפט פלילי מנהלי הליך פלילי משפט אזרחי הליך אזרחי משפט מנהלי משפט חוקתי
